לשחק ביחד זה חשוב. זה כיף ונחמד.. אבל מה לעשות ש(גם לי) לא תמיד מתחשק לשחק? אז לפעמים, כשאני קונה משחק חדש, אני מחפשת דווקא משחק כזה שאפשר יהיה לשחק בו גם לבד. אפשר לקרוא כאן על כמה מהם: זוכרים את המשחק סיימון שהיה כשהיינו ילדים? משחק זיכרון של תבניות - בכל תור צריך לזכור רצף של הבהובים בצבעים שונים. זה מתחיל קל... אבל אז זה מסתבך. יש ילדים שזה מתסכל אותם... ויש כאלו שזה יכול להעסיק אותם שעות! כאן יש קישור למגוון משחקים מהסוג הזה.
עוד משחק כיפי במיוחד הוא דומינו ראלי
מניחים לבנה אחרי לבנה. בסבלנות אין קץ... רק כדי להפיל את הכל בסוף. איזה כיף שזה מצליח... ואיזה באסה כשקורית תקלה והכל קורס רגע לפני שגמרנו לסדר את המבנה :)
פול אל תיפול!! משחק אתגרים שבו צריך למצוא לכולם מקום על הנדנדה... בלי שאף אחד יפול.
במשחק הזה צריך לחשוב ולתכנן מראש את המהלכים.
צריך לווסת את הכוח שבו משתמשים כדי להניח את הדמויות...
ו...צריך לא להתייאש אם זה לא תמיד מצליח.
סספנד הוא אחד המשחקים שאני אוהבת במיוחד. הוא מתאים למשחק יחיד או קבוצתי. הוא דורש ריכוז, מיומנויות מוטוריות עדינות, ויסות ותכנון. אפשר לקרוא עליו יותר פה
אם הילדים שלכם מתעניינים במחשב ורוצים לדעת לתכנת.. המשחק הזה יתן להם מושג ראשוני לגבי עולם התכנות. קצת כמו code monkey רק לא ממוחשב.. במשחק, הילדים צריכים לעזור לקוף למצוא את הדרך אל הבננות, תוך כדי "כתיבת קוד" שיאפשר לו לבצע את הפקודות המתאימות. המשחק בנוי בצורה כזו שמאפשר לילדים לשחק לבד ולבצע בקרה עצמית.
אחד הלהיטים בקליניקה שלי הוא הפיראט הזה. אפשר לשחק אותו באופן תחרותי... ואפשר לשחק גם לבד. זה תמיד מפתיע ומצחיק כשהפיראט קופץ..
