לגבי המוצר הזה, יש לי רגשות מעורבים. המרפאה בעיסוק שבי רואה אותו ומתלהבת. אני יודעת כמה הוא מעורר מוטיבציה אצל ילדים ואיזה יופי "להפיל" איתו בכל פעם עוד סרבן ציור. אבל... האמא שבי עומדת בצד וצועקת "לא!!" זה מלכלך!! אז לבחירתכם.. מגניב, אבל מלכלך...
אתה לא אוהב לצייר? ואם נצייר היום על החלון...? אה... על החלון אני מוכן! בשביל זה אני מחזיקה בקליניקה חבילה של צבעים לחלון (וחבילת מגבונים לניקוי...). כאן מותר לצייר על החלון
פעם, כשלא היתה מדפסת בכל בית ולא היה כל כך פשוט לשכפל דפים - היו משתמשים הרבה בנייר קופי. היום כמעט בלתי אפשרי למצוא אותו בחנויות. אבל אני ממש אוהבת להשתמש בו בטיפולים שלי. אז אני קונה אותו בכמויות. אני עובדת עם ילדי בית ספר על ויסות הכוח שהם מפעילים על כלי הכתיבה (שמים כמה ניירות ובודקים עד איפה ההעתקה עברה) ועם סרבני ציור צעירים, אני מציירת. אנחנו קוראים לו נייר קסם. והוא באמת כזה! נייר קופי. כמו פעם
הלהיט הנוכחי אצלי בטיפולים הן מדבקות הגירוד. ממש כמו כרטיסי חיש גד. מה אני לא עושה איתן? תרגולי פינץ' (אני מסתירה משהו מתחת למדבקה והילד מגרד עם מטבע), תרגולי כתיבה (הילד כותב לי חידה ואת התשובה הוא מסתיר מתחת למדבקה. רק אחרי שאני עונה לו, הוא מגרד ומראה לי אם צדקתי), אנחנו יוצרים כרטיסי ברכה עם הפתעה (מיוחד לסרבני הציור או הכתיבה) ובעיקר מחכים לרגע שנוכל לגרד עוד מדבקה אחת אחרונה כזאת זה קיים גם במנצנץ... וגם במלבן בכוכב ובלב
ללכת עם ולהרגיש בלי. זו המומחיות שלי. אם יש ילד שמאוווד מתנגד לכתיבה או ציור – אני שולפת את אחד מלוחות הקסם שלי. תוך רגע, גם הסרבן הגדול ביותר, מתחיל לשרבט.
לוח נוסף שאני אוהבת לעבוד איתו, זה לוח ה-LCD שנמחק בלחיצת כפתור.
Comments